הסיפור על האי הנעלם / ז'וזה סאראמאגו
תרגום: מרים טבעון, ציורים: אסף בן צבי, הוצאת הספריה החדשה, 55 ע', 69 ש"ח
O conto da Ilha Desconhecida - José Saramago
מרים רינגל
באחת מן הפעמים הרבות בהן ביקרתי בליסבון ובחנויות הספרים הרבות שבעיר זו, בצבץ לו על גבי מדף הספרים, שכולו הוקדש לסופר חתן פרס הנובל, ז'וזה סאראמאגו, ספרון דק שנשא את הכותרת "הסיפור על האי הנעלם". הצצה קטנה בספר שכתוב בסגנון הסאראמאגואי המוכר, אך מעוטר בציורים סמליים, משך את תשומת לבי.
עיון יותר מעמיק בסיפור גילה כי לפני אוצר מאין כמוהו להעשרת שיעורי הספרות בכיתתי. הבנתי כי הסיפור האלגורי הזה הוא פנינה ספרותית יפיפייה, ואט אט נמצאתי שבויה בתוך המילים והמחשבות שהספור הזה מזמן לקורא.
לתלמידי, בכתה יא', הגשתי את הסיפור כפי שהופיע באנתולוגיה, בתרגום העברי של מרים טבעון בהוצאת הספרייה החדשה, ובקשתי מהם לשחק במילים ובסמלים כאוות נפשם.
העבודות שקבלתי כעבור שבוע היו מגוונות ומופלאות. התלמידים הצעירים, שהבינו היטב את המסרים הפילוסופיים של הסיפור, כתבו גרסאות חדשות לסיפור, גרסאות בעלות נופך אישי. התלמידים שיחקו באופן כתיבת גופני האותיות. בהעתקת שורות ארוכות לשורות בעלות מבנה שירי. איירו וציירו ואפילו כתבו סיום אחר אירוני ומתאים לרוח הדברים בה הם הבינו את הסיפור.
'הדים' מתוך עבודותיהם והשיחות שניהלתי עמם אודות הסיפור ימצאו את 'דרכם' לתוך רשימה קצרה זו.
ואכן "הסיפור על האי הנעלם" הוא סיפור שאפשר "לשחק" בו באופנים שונים ומגוונים.
אפשר לנהל באמצעותו שיחות ברמות השונות של קשרים בין בני אדם:
בין מורה לתלמידיו. בין חבר לחבריו אך בעיקר בין גבר לאשה.
זהו סיפור שהוא חיפוש אחר האי הנעלם שלנו ועל כן לכל אחד מאתנו מובטח כי כשיקרא את הסיפור ימצא גם הוא את האי הנעלם האישי שלו.
ה"מפתחות" שמציג בפנינו סאראמאגו בסיפור זה הם "המפתחות" של ה'שערים השונים' של החיים.
שער התשורות ואף שער הבקשות – הם שערים העוסקים בחומר
שער ההתלבטויות ושער ההחלטות – שהם כבר בתחום הרוח כי : "שער ההחלטות הוא השער, שעוברים בו רק לעיתים נדירות, אבל כשעוברים, עוברים" (שם,ע' 20 )
ה"סיפור על האי הנעלם" נפתח כמו סיפור אגדה מוכר לכולנו על מלך שחי לו בתוך ארמונו ויושב כל היום בשער התשורות על מנת לזכות ולהנות מן המתנות שמשגרים אליו נתיניו הנאמנים.
אך בחומת הארמון מצוי גם שער נוסף, "שער הבקשות", בו ניתן לבקש מן המלך בקשה, תוך צפייה תמימה שאכן זו תתמלא.
אולם המלך הזה שעסוק היה, כאמור, בקבלת התשורות לא היה פנוי לבקשות נתיניו וכדרכו של כל שליט שלח לשער הבקשות את פקידיו ופקידי פקידיו ואפילו את האשה המנקה כשהם מצוידים בהוראה חד משמעית, לדאוג לסילוקם המהיר של ה'מטרידים' הללו, המעזים להפריע למלך בהנאותיו הטרומיות.
הסיפור על האי הנעלם הוא סיפור על איש פשוט וחסר שם אך יוצא דופן על רקע החברה בה הוא חי. מסרב לציית לחוקי המדינה בה ניתן לכלות את פני המלך רק אם אתה מגיש לו תשורות. ואילו דרכן של הבקשות להיתקל בסוללת העוזרים ולעשות דרכן חזרה אל המבקש כלעומת שבאו.
אם כך, זהו סיפור על האיש העיקש, עז המצח ובעל החלומות המסרב לזוז משער הבקשות עד אשר יבוא המלך בכבודו ובעצמו וישמע את בקשתו. עקשנותו נשאה פרי והיא אכן הביאה את המלך אל שער הבקשות. (המלך חושש מתגובת הנתינים הגרים בשכנות המציצים מחלונות ביתם וצופים באיש הזה שמתנהג באופן "מביש" אך מאיים על המלך ועל תנועת המתנות הזורמת אל שער התשורות).
בקשתו של האיש הייתה מוזרה :
"תן לי ספינה"
ולשם מה לך ספינה, שאל המלך.
בשביל לחפש את האי הנעלם, ענה האיש,
שטויות, אין יותר איים נעלמים,
מי זה אמר לך, אדוני המלך, שאין יותר איים נעלמים,
אני יודע כי כולם כבר במפות,
במפות, אדוני המלך, נמצאים רק האיים כשהם כבר לא נעלמים,,,", (שם, ע' 14 )
וזהו סיפורה של האשה המנקה (כל אשה) שמאסה בחייה הריקים מתוכן ואשר השכילה להבין את איש החלומות הזה שהופיע בשער הבקשות והנה הוא ( וביחד ואתו) היא תוכל להגשים את החלום האישי שלה על האי הנכסף.
והאי הנכסף שלה לא בהכרח ישנה את תפקידה הפונקציונלי כמנקה (כי היא מוכנה להיות המנקה של הספינה שלו ואף של ספינות אחרות).
היציאה מן הארמון בעל החוקים ה'מקפיאים' את החיים יאפשר גם לאשה הזו לרחף על כנפי הדמיון. והיא אומרת:
"כי השערים שבאמת רציתי כבר נפתחו..."
וכך נוצר כאן סיפור של חיפוש משותף של "אי נעלם" שהוא מקום הכיסופים והחלומות של האיש והאשה גם יחד.
- אי שהוא הגשמה של 'חלום' ושל 'כיסופים נעלמים'.
- אי שהוא מימוש של "האני" האמיתי
- אי שהוא מימוש של ה"אני – האמן" – (בהערת סוגרים נשוב ונזכיר כי סאראמאגו עצמו החל את כתיבתו הבשלה והסיסטמטית בהיותו בן 55 שנה ועד אז עסק הוא במלאכות שונות ומגוונות כמו מסגר, פקיד בבית חולים, עורך משנה בעיתון וכדומה. המימוש העצמי שלו כסופר, סופר שהפך את אומנותו למלאכה ממנה הוא מתפרנס, חל מאוחר יחסית בחייו של האיש)
- וזהו גם אי של הגשמת האהבה, החיפוש ומציאת "האחר". כי גם בסיפור שלנו הגבר, שנראה כי הוא נחוש בדעתו לצאת ולחפש את האי הנעלם שלו, מקבל את הופעת האשה לידו באורח טבעי ונדמה לא אחת כי עידודה ואומץ לבה הם אלה שנוסכים בו את הביטחון כי ישנו אי שם המקום הנכסף הזה. (והאשה היא סוג של "מוזה" כפי שהיא מתוארת במהלך היצירתי של הרבה אומנים). אך יש לזכור כי גם המספר וגיבוריו נזהרים במתן משקל כה כבד לאהבה שכן: "אני חושב שלאהוב משהו זאת הצורה הכי טובה של בעלות, ובעלות זאת כנראה הצורה הכי גרועה של אהבה" (ע' 28 )
לכל אחד מאתנו יש את האי הנעלם הנכסף שלו:
לעיתים, ה"אי הנעלם" הזה מצוי בביתך ובתוכך ואין צורך לנדוד כדי למצוא את "הציפור הכחולה".
"הוא הרגיש כאילו הוא עומד להפליג כדי לגלות את האי המסתורי, והנה ברגע האחרון, כשרגלו כבר על כבש הספינה, מופיע לו מישהו עם מפה פרושה ואומר, אין טעם שתפליג, האי הנעלם שרצית למצוא כבר נמצא כאן, הבט, בקו רוחב זה, בקו אורך זה, יש בו נמלים וערים, הרים ונהרות, ולכולם שמותיהם ותולדותיהם, מוטב שתשלים עם היותך מי שאתה." (כל השמות, עמ' 36)
ולעיתים אתה חולף במהלך חייך על פני ה"אי הנעלם" ואינך "רואה" אותו, ואתה ממשיך לנדוד על פני האדמה חסר מנוחה ובכמיהה תמידית אל משהו בלתי מושג. ואתה חסר תובנה להכיר שה"אי" הזה מצוי בטווח יד.
ולעיתים אתה צריך באמת לנדוד רחוק מביתך ומארצך כדי למצוא את "אי האושר" הנכסף הזה.
החיפוש אחר האי הנעלם , החיפוש אחר הציפור הכחולה הוא יסודו של הסיפור , הוא חוט העלילה , השזור בחכמת חייו ובאירוניה המרה של סרארמאגו.
אולם גם אם הקורא לא ימצא פתרון למצוקותיו אין כל ספק כי בתום הקריאה הוא יחוש כאילו הגיע לחוף מבטחים לאחר נסיעה ספרותית מענגת שרק לעיתים רחוקות אנו נתקלים בה.
בהשוואה בין המהדורות השונות שבידנו, נוכל לומר כי: האיורים במהדורה הפורטוגזית אינם ציורי ילדים. הספר נשאר ספר למבוגרים. האסוציאציות הן של אדם בוגר והן מזכירות ציורים של מרק רותקו ("שדות הצבע"), המשתמש במשטחים בשני צבעים ויוצר ביניהם קשר שהוא מטאפיזי ורוחני. אין זה ציור דו-ממדי כפי שהוא נקלט בעיני המתבונן, אלא נראה כגזרי נייר המודבקים זה על זה ויוצרים רובד של כמה מישורים.
על עטיפת הספר יוצרים 'גזרי הנייר' צורה של ספינה, מפרטים שנאספו כאילו מתוך הציורים המרומזים המצויים לאורך כל הסיפור.
במהדורה האנגלית העיטורים בתוך הספר קישוטיים ושוליים ,אולי אף יותר מדי. לא משמעותיים באמת. אנחנו, הקוראים, נקרא את הספר בלא שימת לב מיוחדת לציורים. רק בכריכת הספר ישנו ציור בעל משמעות בו נראית אשה העולה מן המים כשעל ראשה מצוי ה"אי הנעלם" כמעין כובע.
במהדורה העברית המוגשת לקורא העברי: (ציורים: אסף בן צבי) הטכניקה היא של שימוש בצבעי מים ברוב הציורים, נגיעות מכחול קלות המתפשטות על הבד/נייר משתלבים יפה עם הסיפור שמדבר על יסוד המים.
הציורים בספר מופשטים , בעלי אזכורים ילדותיים (ואולי אף ילדותיים מדי) התחושה היא כי הציור משתלט במעט על המילה- (וחבל שכך).
לישראלי שלמד להוקיר , בעזרת התרגום המשובח את כתבי המחבר הזה ,יקשה לקבל את העובדה כי מי שייצר את האי הנעלם, גם קבע נחרצות והשווה אותנו בישראל לגרועים שבצוררי העולם. אולם, היות ואיננו מחרימים ספרים, יפה עשו אלה שתכננו את הספר הנפלא הזה עוד לפני שהסופר ירק לבאר שלנו, על שלא רפתה ידם והפנינה הזו יוצאת לאור כאן ובעברית. וכפי שנאמר – האיורים והטיפולגיה הם חלק מהיצירה , הם הטקסט הבלתי כתוב , הם ההופכים את הפרוזה לשירה , לספר לאוהבים.
המאמר פורסם על גבי דף הבית של רשת אורט
תרגום: מרים טבעון, ציורים: אסף בן צבי, הוצאת הספריה החדשה, 55 ע', 69 ש"ח
O conto da Ilha Desconhecida - José Saramago
מרים רינגל
באחת מן הפעמים הרבות בהן ביקרתי בליסבון ובחנויות הספרים הרבות שבעיר זו, בצבץ לו על גבי מדף הספרים, שכולו הוקדש לסופר חתן פרס הנובל, ז'וזה סאראמאגו, ספרון דק שנשא את הכותרת "הסיפור על האי הנעלם". הצצה קטנה בספר שכתוב בסגנון הסאראמאגואי המוכר, אך מעוטר בציורים סמליים, משך את תשומת לבי.
עיון יותר מעמיק בסיפור גילה כי לפני אוצר מאין כמוהו להעשרת שיעורי הספרות בכיתתי. הבנתי כי הסיפור האלגורי הזה הוא פנינה ספרותית יפיפייה, ואט אט נמצאתי שבויה בתוך המילים והמחשבות שהספור הזה מזמן לקורא.
לתלמידי, בכתה יא', הגשתי את הסיפור כפי שהופיע באנתולוגיה, בתרגום העברי של מרים טבעון בהוצאת הספרייה החדשה, ובקשתי מהם לשחק במילים ובסמלים כאוות נפשם.
העבודות שקבלתי כעבור שבוע היו מגוונות ומופלאות. התלמידים הצעירים, שהבינו היטב את המסרים הפילוסופיים של הסיפור, כתבו גרסאות חדשות לסיפור, גרסאות בעלות נופך אישי. התלמידים שיחקו באופן כתיבת גופני האותיות. בהעתקת שורות ארוכות לשורות בעלות מבנה שירי. איירו וציירו ואפילו כתבו סיום אחר אירוני ומתאים לרוח הדברים בה הם הבינו את הסיפור.
'הדים' מתוך עבודותיהם והשיחות שניהלתי עמם אודות הסיפור ימצאו את 'דרכם' לתוך רשימה קצרה זו.
ואכן "הסיפור על האי הנעלם" הוא סיפור שאפשר "לשחק" בו באופנים שונים ומגוונים.
אפשר לנהל באמצעותו שיחות ברמות השונות של קשרים בין בני אדם:
בין מורה לתלמידיו. בין חבר לחבריו אך בעיקר בין גבר לאשה.
זהו סיפור שהוא חיפוש אחר האי הנעלם שלנו ועל כן לכל אחד מאתנו מובטח כי כשיקרא את הסיפור ימצא גם הוא את האי הנעלם האישי שלו.
ה"מפתחות" שמציג בפנינו סאראמאגו בסיפור זה הם "המפתחות" של ה'שערים השונים' של החיים.
שער התשורות ואף שער הבקשות – הם שערים העוסקים בחומר
שער ההתלבטויות ושער ההחלטות – שהם כבר בתחום הרוח כי : "שער ההחלטות הוא השער, שעוברים בו רק לעיתים נדירות, אבל כשעוברים, עוברים" (שם,ע' 20 )
ה"סיפור על האי הנעלם" נפתח כמו סיפור אגדה מוכר לכולנו על מלך שחי לו בתוך ארמונו ויושב כל היום בשער התשורות על מנת לזכות ולהנות מן המתנות שמשגרים אליו נתיניו הנאמנים.
אך בחומת הארמון מצוי גם שער נוסף, "שער הבקשות", בו ניתן לבקש מן המלך בקשה, תוך צפייה תמימה שאכן זו תתמלא.
אולם המלך הזה שעסוק היה, כאמור, בקבלת התשורות לא היה פנוי לבקשות נתיניו וכדרכו של כל שליט שלח לשער הבקשות את פקידיו ופקידי פקידיו ואפילו את האשה המנקה כשהם מצוידים בהוראה חד משמעית, לדאוג לסילוקם המהיר של ה'מטרידים' הללו, המעזים להפריע למלך בהנאותיו הטרומיות.
הסיפור על האי הנעלם הוא סיפור על איש פשוט וחסר שם אך יוצא דופן על רקע החברה בה הוא חי. מסרב לציית לחוקי המדינה בה ניתן לכלות את פני המלך רק אם אתה מגיש לו תשורות. ואילו דרכן של הבקשות להיתקל בסוללת העוזרים ולעשות דרכן חזרה אל המבקש כלעומת שבאו.
אם כך, זהו סיפור על האיש העיקש, עז המצח ובעל החלומות המסרב לזוז משער הבקשות עד אשר יבוא המלך בכבודו ובעצמו וישמע את בקשתו. עקשנותו נשאה פרי והיא אכן הביאה את המלך אל שער הבקשות. (המלך חושש מתגובת הנתינים הגרים בשכנות המציצים מחלונות ביתם וצופים באיש הזה שמתנהג באופן "מביש" אך מאיים על המלך ועל תנועת המתנות הזורמת אל שער התשורות).
בקשתו של האיש הייתה מוזרה :
"תן לי ספינה"
ולשם מה לך ספינה, שאל המלך.
בשביל לחפש את האי הנעלם, ענה האיש,
שטויות, אין יותר איים נעלמים,
מי זה אמר לך, אדוני המלך, שאין יותר איים נעלמים,
אני יודע כי כולם כבר במפות,
במפות, אדוני המלך, נמצאים רק האיים כשהם כבר לא נעלמים,,,", (שם, ע' 14 )
וזהו סיפורה של האשה המנקה (כל אשה) שמאסה בחייה הריקים מתוכן ואשר השכילה להבין את איש החלומות הזה שהופיע בשער הבקשות והנה הוא ( וביחד ואתו) היא תוכל להגשים את החלום האישי שלה על האי הנכסף.
והאי הנכסף שלה לא בהכרח ישנה את תפקידה הפונקציונלי כמנקה (כי היא מוכנה להיות המנקה של הספינה שלו ואף של ספינות אחרות).
היציאה מן הארמון בעל החוקים ה'מקפיאים' את החיים יאפשר גם לאשה הזו לרחף על כנפי הדמיון. והיא אומרת:
"כי השערים שבאמת רציתי כבר נפתחו..."
וכך נוצר כאן סיפור של חיפוש משותף של "אי נעלם" שהוא מקום הכיסופים והחלומות של האיש והאשה גם יחד.
- אי שהוא הגשמה של 'חלום' ושל 'כיסופים נעלמים'.
- אי שהוא מימוש של "האני" האמיתי
- אי שהוא מימוש של ה"אני – האמן" – (בהערת סוגרים נשוב ונזכיר כי סאראמאגו עצמו החל את כתיבתו הבשלה והסיסטמטית בהיותו בן 55 שנה ועד אז עסק הוא במלאכות שונות ומגוונות כמו מסגר, פקיד בבית חולים, עורך משנה בעיתון וכדומה. המימוש העצמי שלו כסופר, סופר שהפך את אומנותו למלאכה ממנה הוא מתפרנס, חל מאוחר יחסית בחייו של האיש)
- וזהו גם אי של הגשמת האהבה, החיפוש ומציאת "האחר". כי גם בסיפור שלנו הגבר, שנראה כי הוא נחוש בדעתו לצאת ולחפש את האי הנעלם שלו, מקבל את הופעת האשה לידו באורח טבעי ונדמה לא אחת כי עידודה ואומץ לבה הם אלה שנוסכים בו את הביטחון כי ישנו אי שם המקום הנכסף הזה. (והאשה היא סוג של "מוזה" כפי שהיא מתוארת במהלך היצירתי של הרבה אומנים). אך יש לזכור כי גם המספר וגיבוריו נזהרים במתן משקל כה כבד לאהבה שכן: "אני חושב שלאהוב משהו זאת הצורה הכי טובה של בעלות, ובעלות זאת כנראה הצורה הכי גרועה של אהבה" (ע' 28 )
לכל אחד מאתנו יש את האי הנעלם הנכסף שלו:
לעיתים, ה"אי הנעלם" הזה מצוי בביתך ובתוכך ואין צורך לנדוד כדי למצוא את "הציפור הכחולה".
"הוא הרגיש כאילו הוא עומד להפליג כדי לגלות את האי המסתורי, והנה ברגע האחרון, כשרגלו כבר על כבש הספינה, מופיע לו מישהו עם מפה פרושה ואומר, אין טעם שתפליג, האי הנעלם שרצית למצוא כבר נמצא כאן, הבט, בקו רוחב זה, בקו אורך זה, יש בו נמלים וערים, הרים ונהרות, ולכולם שמותיהם ותולדותיהם, מוטב שתשלים עם היותך מי שאתה." (כל השמות, עמ' 36)
ולעיתים אתה חולף במהלך חייך על פני ה"אי הנעלם" ואינך "רואה" אותו, ואתה ממשיך לנדוד על פני האדמה חסר מנוחה ובכמיהה תמידית אל משהו בלתי מושג. ואתה חסר תובנה להכיר שה"אי" הזה מצוי בטווח יד.
ולעיתים אתה צריך באמת לנדוד רחוק מביתך ומארצך כדי למצוא את "אי האושר" הנכסף הזה.
החיפוש אחר האי הנעלם , החיפוש אחר הציפור הכחולה הוא יסודו של הסיפור , הוא חוט העלילה , השזור בחכמת חייו ובאירוניה המרה של סרארמאגו.
אולם גם אם הקורא לא ימצא פתרון למצוקותיו אין כל ספק כי בתום הקריאה הוא יחוש כאילו הגיע לחוף מבטחים לאחר נסיעה ספרותית מענגת שרק לעיתים רחוקות אנו נתקלים בה.
בהשוואה בין המהדורות השונות שבידנו, נוכל לומר כי: האיורים במהדורה הפורטוגזית אינם ציורי ילדים. הספר נשאר ספר למבוגרים. האסוציאציות הן של אדם בוגר והן מזכירות ציורים של מרק רותקו ("שדות הצבע"), המשתמש במשטחים בשני צבעים ויוצר ביניהם קשר שהוא מטאפיזי ורוחני. אין זה ציור דו-ממדי כפי שהוא נקלט בעיני המתבונן, אלא נראה כגזרי נייר המודבקים זה על זה ויוצרים רובד של כמה מישורים.
על עטיפת הספר יוצרים 'גזרי הנייר' צורה של ספינה, מפרטים שנאספו כאילו מתוך הציורים המרומזים המצויים לאורך כל הסיפור.
במהדורה האנגלית העיטורים בתוך הספר קישוטיים ושוליים ,אולי אף יותר מדי. לא משמעותיים באמת. אנחנו, הקוראים, נקרא את הספר בלא שימת לב מיוחדת לציורים. רק בכריכת הספר ישנו ציור בעל משמעות בו נראית אשה העולה מן המים כשעל ראשה מצוי ה"אי הנעלם" כמעין כובע.
במהדורה העברית המוגשת לקורא העברי: (ציורים: אסף בן צבי) הטכניקה היא של שימוש בצבעי מים ברוב הציורים, נגיעות מכחול קלות המתפשטות על הבד/נייר משתלבים יפה עם הסיפור שמדבר על יסוד המים.
הציורים בספר מופשטים , בעלי אזכורים ילדותיים (ואולי אף ילדותיים מדי) התחושה היא כי הציור משתלט במעט על המילה- (וחבל שכך).
לישראלי שלמד להוקיר , בעזרת התרגום המשובח את כתבי המחבר הזה ,יקשה לקבל את העובדה כי מי שייצר את האי הנעלם, גם קבע נחרצות והשווה אותנו בישראל לגרועים שבצוררי העולם. אולם, היות ואיננו מחרימים ספרים, יפה עשו אלה שתכננו את הספר הנפלא הזה עוד לפני שהסופר ירק לבאר שלנו, על שלא רפתה ידם והפנינה הזו יוצאת לאור כאן ובעברית. וכפי שנאמר – האיורים והטיפולגיה הם חלק מהיצירה , הם הטקסט הבלתי כתוב , הם ההופכים את הפרוזה לשירה , לספר לאוהבים.
המאמר פורסם על גבי דף הבית של רשת אורט
להלן הלינק והתגובות
http://www.ort.org.il/articles/?item=638199293
מחמאה ותמיהה (נירה לוין)
29/09/2006 17:55:52
מעניין ומעורר מחשבה.
פרט קטן: בפסקה השישית כתוב - "לכלות את פני המלך". נראה שצ"ל "לחלות".
ושנה ובה!
תודה למגיבים (מרים רינגל)
18/08/2003 17:27:10
לכל המגיבים,
תודה גדולה על הדברים החמים שלכם
נכון שחם כאן במרכז הארץ ולח מאוד
אבל מילים חמות תמיד מחממות את המקומות הנכונים.
והלב, שהוא איבר שרירי הדוחף דם אל המוח, זקוק תמיד למילים טובות....
משב רוח מרענן! (גיל עמית)
18/08/2003 08:15:57
מרים, נאה שהענקת לנו, בימים טרופים אלו, את האפשרות להמריא אל המקומות הנסתרים (נעלמים) ברגשותינו ואל מעבר לשרידות ולפרקטיקה היומיומית. נדמה כי מנה כזו מידי פעם ופעם נחוצה לשרידותנו לא פחות מדברים ארציים יותר.
האי הנעלם (בני)
17/08/2003 20:13:50
מירי יקרה
תודה על ההמלצה לקרוא את הסיפור,ותודה על הניתוח המזהיר שלו.
המלך והחומה מסמלים לי את החיים ואת הקשיים היוםיומיים,העומדים מולי
השתכנעתי להבין שהחיים הם לא גן עדן,וכי צריך להתמיד ולהתעקש על המאוויים,למרות שהם דימיוניים וקשים להשגה.
אין לוותר,למרות שהחברה בה אנו חיים תתיחס אלינו כאל הוזים וחולמים ותנסה לשכנע לוותר על האני שלנו.
לאחר שחלומנו כאילו מתגשם,נוכחים לדעת שזה היה חלום,וכי האי הנעלם נמצא בתוכך,ורק אתה יכול להרות אותו ןלהוליד אותו.
The Unknown Island (sima edery-ort holon)
12/08/2003 12:04:11
dear Miriam,
even here in London, far away from home I really enjoyed reading yr text about the unknown island.
i will probably look for the book when I return. I will read to my students here (for Tu Be Av) the opening words of your text.
thanks and dash from London, sima edery
כתובת האתר באינטרנט (מרים רינגל)
11/08/2003 17:34:35
כתובת האתר באינטרנט ממנו לקוחה התמונה היא
http://www.mcc.co.il/ProdDesc35867.html
ויש לשמור על הכללים....
קריאה מהנה
הספר בעברית (מרים רינגל)
11/08/2003 17:24:13
מנחם פרי , עורך הספריה החדשה, שבהוצאתה יצא לאור "הסיפור על האי הנעלם" נתן את אישורו לפרסם כאן את תמונת הכריכה של הספר בעברית.
פעמים אחדות לימדתי את הסיפור הזה בכתה וגם במסגרת השתלמות מורים. אני ממליצה למורים להכניס את הסיפור לתוכנית הלימודים, לאחר מתן אישורי המדריכים, (וגם כתוספת לתוכנית הלימודים), כחומר חדש ומרענן, שמדבר לכל נפש ומתאים במיוחד לגיל בו מתחילים להבין את דרכיה הנסתרות של האהבה.....
האי הנעלם (לאה פוקס)
11/08/2003 17:34:35
כתובת האתר באינטרנט ממנו לקוחה התמונה היא
http://www.mcc.co.il/ProdDesc35867.html
ויש לשמור על הכללים....
קריאה מהנה
הספר בעברית (מרים רינגל)
11/08/2003 17:24:13
מנחם פרי , עורך הספריה החדשה, שבהוצאתה יצא לאור "הסיפור על האי הנעלם" נתן את אישורו לפרסם כאן את תמונת הכריכה של הספר בעברית.
פעמים אחדות לימדתי את הסיפור הזה בכתה וגם במסגרת השתלמות מורים. אני ממליצה למורים להכניס את הסיפור לתוכנית הלימודים, לאחר מתן אישורי המדריכים, (וגם כתוספת לתוכנית הלימודים), כחומר חדש ומרענן, שמדבר לכל נפש ומתאים במיוחד לגיל בו מתחילים להבין את דרכיה הנסתרות של האהבה.....
האי הנעלם (לאה פוקס)
10/08/2003 16:16:53
למרים,
הניתוח שלך על סיפורו של סאראמגו מצוין. אותו אי נעלם, משאת הנפש או הכמיהה האנושית למימושו של גן העדן הנעלם, מופיע, תחת כותרות או מטאפורות שונות, ביצירות ספרות שונות ברחבי העולם בנוסף לאלו של סאראמגו.
דומגא לשאלת חקר בנושא:
מקומה של הכמיהה אל האי הנעלם ב"מיכאל שלי" וב"קופסא שחורה" מאת ע. עוז וב"עשו" מאת מאיר שלו.
או
הגעגוע אל האי הנעלם בסיפורי ר. קרבר וגייל הראבן
פשוט מקסים. (גולן וייס)
09/08/2003 14:51:32
אין ספק שהגברת רינגל מתארת במדוייק את האמוציות הפוקדות הקורא לאחר הפנמת הסיפור הזה.
"ואולם גם אם הקורא לא ימצא פתרון למצוקותיו, אין כל ספק כי בתום הקריאה הוא יחוש כאילו הגיע לחוף מבטחים לאחר נסיעה ספרותית מענגת שרק לעתים רחוקות אנו חווים." - לא הייתי יכול לנסח זאת יותר טוב.
מומלץ ביותר להשיג במהרה עותק של הסיפור שכן גם אם המאמר הנ"ל מתמצת בצורה נפלאה את עיקרו, אין סיפוק גדול יותר מאשר בהפקת התובנות האלו בעצמך לאחר קריאה אישית.
מרים רינגל
מרץ 2002–03–25
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה