יום חמישי 7 באוקטובר
בעלי וחברים מגיעים לבקר אותי בליסבון ואני מתכננת להם טיול בפורטוגל,שהפכה מולדתי השנייה. אני עולה על המכונית וכעבור שתי דקות אוספת את מאיר ושרה למכונית. אנחנו עולים על האוטוסטראדה המובילה לדרום פורטוגל. מטרתנו, העיר אבורה Evora. על מנת להגיע לכביש יש לעבור את גשר ואסקו דה גאמה שהוא גשר ארוך ביותר ויושב כמעט על המים.
בעלי וחברים מגיעים לבקר אותי בליסבון ואני מתכננת להם טיול בפורטוגל,שהפכה מולדתי השנייה. אני עולה על המכונית וכעבור שתי דקות אוספת את מאיר ושרה למכונית. אנחנו עולים על האוטוסטראדה המובילה לדרום פורטוגל. מטרתנו, העיר אבורה Evora. על מנת להגיע לכביש יש לעבור את גשר ואסקו דה גאמה שהוא גשר ארוך ביותר ויושב כמעט על המים.
בשעת נהיגה על הגשר הזה, אם אינך מסתכל ימינה ושמאלה ורואה שמים מימינך ומשמאלך ואתה בתווך, אתה עלול לחשוב שאתה על כביש רגיל, מהיר ורב מסלולי. הגשר הונח על נהר הטז'ו המגיע לפאתי ליסבון ומפאת רוחבו ועומקו עוגנות בו אניות והוא משמש נמל כניסה לעיר. (דרכו הגיע לליסבון המשורר ריקרדו רייש, ברומן הנפלא של סאראמאגו "שנת מותו של ריקרדו רייש". האודות שכתב ריקרדו רייש תורגמו לאחרונה על ידי רמי סערי ופרנסישקו דה קוסטה רייש ויפורסמו בקרוב בספר בהוצאת "כרמל").
אני נוהגת עד אבורה, מרחק של כשעה וחצי מליסבון. העיר העתיקה הזו מוקפת חומה, כמו כל הערים העתיקות, ואנחנו מצליחים למצוא חניה ממש בכניסה לעיר, בסמוך לבית מלון ציורי ומתחילים את הטיול הרגלי.
העיר יפיפייה והמקום המעניין ביותר בה היא הקאפלה של סן פרנציסקו , מן המאה ה- 16 אשר שמה הרשמי הוא "קאפלת העצמות", בשל אלפי גולגולות ועצמות אדם שחוברו זה לזה ויצרו את קירות הקאפלה. המראה מעורר פלצות למדי, אך בהחלט מעניין. על דלת הכניסה שלט בפורטוגלית Nós ossos que aqui estamos, pelos vossos esperamos – עצמותינו שכאן מצפות לעצמותיכם... האגדה מספרת שמספר הגולגולות המעטרות את הקפלה וקירותיה נאמד ב- 5,000 ואלו הם שלדים של חיילים שמתו במלחמה עקובת דם או ממגפה שהתחוללה במקום.
האוניברסיטה של אבורה, אחת העתיקות באירופה יפה ומיוחדת במינה שווה ביקור. החדרים כולם מעוטרים באזולז'וס. (אריחי קרמיקה האופייניים לפורטוגל). כל חדר מעוטר באריחים כחולים ובציורים הקשורים לנושא הנלמד בכיתה. בחדר הפיזיקה יש אריחים המתקשרים לעולם הפיזיקה, בחדר הגיאוגרפיה אלה המתקשרים למקצוע זה וכן הלאה בכל מקצועות הלימוד העתיקים והחדשים.
אני נוהגת עד אבורה, מרחק של כשעה וחצי מליסבון. העיר העתיקה הזו מוקפת חומה, כמו כל הערים העתיקות, ואנחנו מצליחים למצוא חניה ממש בכניסה לעיר, בסמוך לבית מלון ציורי ומתחילים את הטיול הרגלי.
העיר יפיפייה והמקום המעניין ביותר בה היא הקאפלה של סן פרנציסקו , מן המאה ה- 16 אשר שמה הרשמי הוא "קאפלת העצמות", בשל אלפי גולגולות ועצמות אדם שחוברו זה לזה ויצרו את קירות הקאפלה. המראה מעורר פלצות למדי, אך בהחלט מעניין. על דלת הכניסה שלט בפורטוגלית Nós ossos que aqui estamos, pelos vossos esperamos – עצמותינו שכאן מצפות לעצמותיכם... האגדה מספרת שמספר הגולגולות המעטרות את הקפלה וקירותיה נאמד ב- 5,000 ואלו הם שלדים של חיילים שמתו במלחמה עקובת דם או ממגפה שהתחוללה במקום.
האוניברסיטה של אבורה, אחת העתיקות באירופה יפה ומיוחדת במינה שווה ביקור. החדרים כולם מעוטרים באזולז'וס. (אריחי קרמיקה האופייניים לפורטוגל). כל חדר מעוטר באריחים כחולים ובציורים הקשורים לנושא הנלמד בכיתה. בחדר הפיזיקה יש אריחים המתקשרים לעולם הפיזיקה, בחדר הגיאוגרפיה אלה המתקשרים למקצוע זה וכן הלאה בכל מקצועות הלימוד העתיקים והחדשים.
מאיר מצלם חדר שבו עומדת קתדרה המיועדת למרצה שנראית כמו המעמד עליו עומד ונושא הכומר את דרשותיו בכנסיה. לידו מונח מקרן שקפים וציורי אריחים. אנחנו משוחחים על כך שהנה לפנינו במקום אחד מתקיימים הישן מול החדש בחינוך.
לאחר ארוחת צהרים וסיור רגלי בעיר אנחנו מתחילים את דרכנו לכיוון עיר נוספת, קטנה ביותר, עתיקה אף היא, מוקפת חומה בשם Monsaraz . בנסיעה לשם אנחנו חולפים על פני כפרים רבים באזור אלנטז'ו. האזור הזה חם מאוד בקיץ והטמפרטורות יכולות להעפיל לº 40 צלזיוס ואף יותר.
העיר הקטנה הזו, מונסרז המוקפת חומה מאכלסת מעט מאוד בתים ואנשים. זקנה עקומת רגליים, מדדה בקושי רב בשבילים המרוצפים באבנים קטנות. קשה להבין כיצד אנשים מבוגרים מסוגלים לגור באזור ההררי הזה ובתנאים הללו. אך כך זה בפורטוגל. רק אנשים עשירים ממש, או כאלה שאין להם ילדים שעמם הם יכולים לגור, מרשים לעצמם לגור בבתי אבות. השאר נשארים בביתם עד יום מותם כשהם זקנים ביותר ובקושי מתפקדים בכוחות עצמם.
אנחנו שבים לליסבון דרך גשר ה- 25 באפריל. הגשר הדרומי יותר כי השעה מאפשרת טיול קטן באזור בלם ואני גם רוצה שחברי לא יחמיצו את טעמן של העוגות הנימוחות בפה שאת מתכונתם הסודי לא מוכרת המשפחה המייצרת אותם -Pasteis de Belém . בית הקפה הוא חאן ישן עם גומחות לישיבה. המקום פתוח משעה שמונה בבוקר עד חצות הלילה ותמיד צריך לעמוד בצד ולחכות ששולחן יתפנה.
מרכז התרבות של בלם הוא מרכז אירועים וקונגרסים. בקיץ נערכים בקפיטריה של המקום מופעי פאדו חינם אין כסף והקהל, שרובו ככולו מקומי, מלווה את הזמרים בשירה. מול מרכז בלם עומד לו המנזר המפואר ג'רונימוס שחלקו משמש מעין פנתיאון לגדולי האומה. (קברו של מגלה העולם הפורטוגלי ואסקו דה גאמה אף הוא במקום). בשנת 1988 ביום הולדת המאה של המשורר הועברו עצמותיו של פרננדו פסואה מבית הקברות שנקרא "בית קברות של העינוגים" - Cimitério dos Prazeres – Cemetery of Pleasure, לג'רונימוס.
