"קין" - ז'וזה סאראמאגו

הערות על קין לז'וזה סאראמאגו
(הדברים התפרסמו על גבי הבלוג של ז'וזה סאראמאגו -
http://blog.josesaramago.org/files/miriam_ringel.pdf)

«Como tudo, as palavras têm os seus quês, os seus comos e os seus porquês» (Caim, p. 55)

"ככל דבר אחר, המילים יש בהן את המה, את האיך ואת הלמה" (קין, עמ' 55 במקור הפורטוגלי)

1. אני תוהה כמה אנשים קוראים את ספרו של סאראמאגו "קין" כשלצדם התנ"ך והאינטרנט ומחפשים בכתובים ובפירושים מה נכתב לצד הפסוקים הגלויים לעין כל? דומני שמעטים עושים זאת ועל כן, לעניות דעתי קיים חשש שאנשים יפרשו את הדברים הכתובים בספר זה באופן מעוות.

2. מי שקורא את הספר ואינו מכיר את התנ"ך ילך שבי אחר המשפט שאומר קין לאלוהים לאחר
שהרג את הבל אחיו. «É simples, matei abel porque não podia matar-te a ti, pela intenção   estás morto...» (Caim, p.38). "זה פשוט, הרגתי את הבל כיון שלא יכולתי להרוג אותך... ". בפְשט של המשפט הזה קין מסמל את האדם שרוצה להרוג את האל, את האב (פרויד)  והטיול שלו בזמנים עתידיים ובתיאור האפיזודות שנבחרו להיכלל בטקסט באות לשרת את הרצון הזה.

3. כבר נכתב שסאראמאגו קורא את התנ"ך כמו סיפור בדיה, שבו כל מילה נושאת את משמעותה המילולית ולא כמו סיפור שיש לו אינסוף פירושים שניתנו לו לאורך מאות בשנים.  יתירה מכך, מנקודת המבט שלי, סאראמאגו קורא את התנ"ך בקריאה שיש בה נאיביות מסוימת של מי שקורא ספור אגדתי. אולם קריאתו דומה גם לזו של הילד שהתפכח מהקריאה הילדותית והוא כבר שואל : איך יתכן שאנשים עפים על גבי שטיח?  ובכך מקלקל לעצמו (ולנו) את קסמה של האגדה.

סאראמאגו רוצה להוציא את כולנו, יהודים נוצרים ומוסלמים מעולם ה"אגדה" הזה שיש בו מעשי נסים, שיש בו גם לא מעט קטעי מוסר לצד מעשי אכזריות ולשאול שאלות בעלות משמעות עמוקה כמו איך אנחנו תופשים את מקומנו ותפקידנו על פני האדמה? לאיזה  מין אנשים הפכנו ומדוע לא למדנו מאומה מההיסטוריה הרחוקה מאוד (זו של התנ"ך והמיתולוגיות השונות), וזו המתחוללת לנגד עינינו גם במאה ה- 21 ?

4. בראיונות רבים אמר סאראמאגו שאלוהים הוא המצאת מוחו הקודח של האדם. אם אלוהים הוא המצאה, כיצד הוא נוכח במלוא כוחו והשפעתו בספר הזה? אלוהים הוא כמעט "דמות ממשית" שמסייעת, על פי הקריאה של סאראמאגו, בעיקר לחוטאים.

אלוהים ברא את אדם וחוה, הוא ברא את קין והבל. אם הוא אשם במעשה של קין, הרי הוא קיים, הוא נמצא, הוא יֵש,  וזו סתירה פנימית שאני מוצאת לאורכה של יצירה זו.

הספר הזה הוא אודות האיש הרע שהופך לסוג של "גיבור", של מי שחוזה בזמן את הרוע שינהֵל את בני האדם וגם ענין זה נשאר בעיני סתום מעט. מדוע קין הופך להיות זה שמתהלך במחוזות העתיד והוא שיִצפה ויהיה נוכח במאורעות מכוננים של אומה? וכפי שציינתי יש כאן בחירה מכוונת של מאורעות שכולם נושאים באמתחתם הרג, מוות, ניצול ורוע הנעשים, לדברי קין/סאראמאגו ב"שם האל".

מכאן קצרה הדרך להתייחס למציאות העכשוית, וסאראמאגו מפזר הערות אקטואליות בטקסט, הערות אשר לא רק הקורא הרגיש והנבון יִמצא וגם יבין אותם.

5. סאראמאגו מביא את קין לעירה של המלכה לילית, דמות חסרת חשיבות מיוחדת במיתולוגיה השומרית והאכדית ואשר יש לה תפקיד משמעותי בתרבויות המונותיאיסטיות כמייצגת את גבולות המיניות.

לילית, בסיפור של סאראמאגו נשואה לאיש הנושא את השם נׁח NOAH שהוא למעשה שם אחר לאותו איש שיוזכר מאוחר יותר כ- NOÈ  - דהיינו נח המקראי ובחירה זו מסקרנת מאוד. האם כדרכו מתעתע סאראמאגו גם כאן בקוראיו?

לילית היא האשה הנואפת, חסרת גבולות בהתנהגותה המינית אשר אוספת לארמונה מאהבים וקין הוא אחד מהם.

לילית מופיעה במדרשים ובאגדות תלמודיות כסוג של שֵדה  וכאשתו הראשונה של אדם, ובסיפור של סאראמאגו היא גם אשתו הראשונה של נח, מי שכינויו בתנ"ך הוא "איש צדיק ותמים". זה האיש  שיודע שאשתו נואפת ואשר אסור לו לפקוד את חדריה כשמאהביה שוהים עמה.

כשקין נשאל מה שמו הוא עונה – הבל, וזו נקודה מעניינת שיש לתת עליה את הדעת בסיפור זה. האם הוא חושש מן המשמעות של מה שנושאים שמו והאות שעל מצחו? האם יהא נכון לומר שיש כאן באופן לא מודע רצון לבקש סליחה על החטא שביצע? במהלך הרומן קין שב אל שמו המקורי ובשלב מסוים הוא מאמץ גם את השם נח ((Noé.

השם קין מקורו בפסוק בספר בראשית ד' א וְהָאָדָם, יָדַע אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ; וַתַּהַר, וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן, וַתֹּאמֶר, קָנִיתִי אִישׁ אֶת-יְהוָה – קניתי את האיש (בפירוש רש"י). בפירושים אחרים נאמר כי השורש קנ"ה משמעותו ברא, יצר, לתת צורה.

שינוי השם לא הופך אותו לאיש אחר ולא מוחק את המעשה שעשה והאות שעל מצחו משמש לאורך הדורות בקונוטציה למעשה רע, אכזר, דֶמוני.

6. הסיפור אודות היחסים בין לילית לקין מוזכר בספר אזוטרי המשמש השראה לכותבי סיפורים ומענין שסאראמאגו בחר בורסיה זו לספרו.

"ספר הנוד" ((The Book of Nod הוא ספר בדיוני המתאר את "עולם החושך". הספר מספר את המיתוס של לידת הערפדים, סיפור הקללה של קין, גלותו לארץ נוד ודבריו לצאצאיו, כמו גם הנבואות העוסקות בגורל הסופי של גזע הערפדים. "ספר הנוד" יצא לאור ככלי עזר למשחק והשראה לכותבי סיפורים. חלקו הראשון נקרא: הכרוניקה של קין (The Chronicle of Caine) והוא מדגיש את האירועים שפקדו את קין בגלותו בהתאם לעונש שקיבל מאלוהים בתנ"ך. האירועים כוללים את רצח הבל אחיו המתואר כחבר וכאח הטוב והאהוב של קין, התנגדותו למלאכי ה', מפגשים עם לילית, הולדת הערפדים האחרים וייסודה של העיר הראשונה.

החלק הראשון של הרומן "קין" הוא סיפור יפהפה המסתיים כאשר קין עוזב את ארמונה של לילית ומתחיל לנוע ולנוד על פני האדמה. הוא נע ונד על פני זמנים שונים ואולי גם בשתי ארצות שונות.

          Era como se existisse uma fronteira, um traço a separar dois países, Ou dois
          tempos, disse caim sem consciência de havê-lo dito, o mesmo que se alguém o
          estivesse pensando em seu lugar. (Caim, 78)

"היה זה כאילו קיים גבול, נתיב המפריד בין שתי ארצות, או שני פרקי זמן, אמר קין מבלי שהיה מודע לכך שאמר זאת, בדומה לכך אם מישהו היה חושב על כך במקומו" (קין, 78)

7. לא אתאר את התחנות שבהם מבקר קין במהלך הסיפור שכן אינני רוצה לקלקל את הקריאה למי שטרם קרא את הספר. אני רוצה להתייחס לאפיזודה האחרונה בלבד – זו של תיבת נֹח – ולנוכחותו של קין בארוע מענין זה. כפי שכבר ציינתי, שמו של נוח (Noah ) משתנה ל- Noé. זהו סיפור מוזר של ניאוף של כולם עם כולם המכיל בתוכו גם רמז למעשה של חָם באביו נֹח. ( הכוונה היא לסיפור על נח ששתה והשתכר, וכי בנו חָם גילה את ערוותו, ולפי פרשנות מקובלת - עשה בו מעשה סדום). קין יהרוג את כל משפחתו של נֹח בזה אחר זה ויוותר לבדו עם אלוהים – זו תהיה נקמתו באל. מכיוון שקין אינו ראוי להיות בן ברית של אלוהים יישאר אלוהים לבדו ללא חברת בני אדם והסיפור יסתיים במילים הבאות:

          A história acabou, não haverá nada mais que contar

הסיפור הסתיים, לא יהיה יותר מאומה לספר

ואנחנו הקוראים, נצפה לספר הבא של חתן פרס הנובל לספרות.

רינגל מרים, מסע בעקבות הקולות – חייו ויצירתו של ז'וזה סאראמאגו, כרמל ירושלים, 2009

Caine - José Saramago

Some comments on Caim

Miriam Ringel

Como tudo, as palavras têm os seus quês, os seus comos e os seus porquês. (Caim, 55)

 

     1.  I wonder how many people read Caim when alongside them are the Bible and the Internet and they search for the interpretations of what is written alongside the overt verses. I suppose few do this and therefore in my apprehension exists the possibility that people will construe the written things in this book in a distort way.

     2. Who is reading the book and is not familiar with the Bible will be captivated by the sentence that Caine said to God after he killed his brother Abel. "É simples, matei abel porque não podia matar-te a ti, pela intenção estás morto..." (Caim 38)

     In the Peshat (Peshat is one of four classical methods used by Jewish bible scholars to understand the Hebrew bible. Peshat literally means "simple", and describes the meaning of the text apparent at face values), this verse of Caine symbolizes the man who wish to kill God, to kill the Father (Freud), as such the whole journey in future times, and the description of the chosen episodes to be included in the text, are there in order to serve this wish.

     3. There were those who already said that Saramago reads the bible like fiction in which every word receives its verbal significance and not like a story that has infinite of interpretations that were given along the length hundreds of years. Moreover, from my point of view Saramago reads the bible in a certain naïve way, the one which characterizes the reader of a legendary story. But this reading is similar also to that of the child that disillusioned from the childish reading and is already asking: How could it be that people fly on a carpet? And as such he spoils to himself (and to us), the magic of the myth.

     Saramago wants to withdraw all of us, Jews, Christians and Moslems from the world of this "legend" in which one can find practical miracles and segments of moral alongside with practical atrocity. And he wants us to ask questions of deep significance such as how we apprehend ourselves on this earth? What kind of people we are converted into and why we did not learn anything from the very far history (That of the bible and the different mythologies) and the actual History created in front of us also in the 21^st century.

     4. In many interviews Saramago said that God is an invention of the human brain. If God is an invention, how is it that he is present in the book with fullness of his strength and influence? God is almost an "actual character" who assists, according to the reading of Saramago, mainly to the sinners.

     God created Adam and Eve and also created Caine and Abel. If he is guilty of Caine's deed, then he exists, he is to be found, he is there, and this is an internal contradiction that I find along this work of Saramago.

     This book is about the evil man that becomes a type of a "hero" who is a prophet that predicts the badness that will direct the human beings and this remains a bit incomprehensible to me. Why Caine is the one that strolls in the counties of the future and who will attend the events which establish a nation? And as mentioned, there is here a deliberate choice of events with a shade of massacre, death, exploitation and evilness done, according to Caine / Saramago in the "name of God".

     From this point it is inevitable to refer to the actual reality, and Saramago disperses actual comments in the text and apparently not only the sensitive intelligent reader will obtain and understand them.

     5. Saramago brings Caine to the city of the queen Lilith, who was an image relatively unimportant in the Sumerian and the Akkadian mythology and who had a significant role in the monotheistic cultures by representing the way to determine the boundaries of sexuality.

     Lilith of our story is married to a man by the name of Noah that actually is another name to the one to be mentioned later in the book – Noé - the biblical figure, and this idea is very interesting. Is it like his habit that Saramago wants to deceive again the reader?

     Lilith is the adulteress woman, absorbed by sexuality that chooses her lovers and command them to arrive to her palace, and Caine is a chosen lover.

     When Caine is asked what his name is, he says – Abel, and this is also a very interesting point in the story.  Does he fear from what his name and the signal on his forehead bring with it? Is it correct to say that there is here an unconsciously way of desire to request forgiveness for the sinful deed he executed? During the story Caine returns to his original name and in a certain stage also adopts the name of Noé.

     Caine's name comes from what Eve said: I bought a man (Rashi), the root of the word is to create, to design, to give a form, the meaning of the name of the first child of Adam is – creation.

     The change of the name does not make him another man and does not erase the deed that he did, and the signal on his forehead will serve along the length of generations as a connotation which signifies something bad, cruel, demon.

     6. The story about the relationship between Lilith and Caine is mentioned also in an esoteric book that serves inspiration to the writers of stories and it is very interesting that Saramago chose this version.

     The Book of Nod is a fictional book which describes the World of Darkness. It tells the creation myth of vampires, the story of the curse of Caine, his exile in the Land of Nod, and his words to his descendants, as well as prophecies covering the eventual fate of the vampire race. The Book of Nod was actually printed for use as a prop in the game and for inspiration for story-tellers. Its first section is: The Chronicle of Caine:  Outlining the events of Caine's exile, according to the punishment he received from god in the Bible. These events include the murder of Abel who is described as his best friend and his beloved brother, defiance of God's angels, encounters with Lilith, siring of other vampires and the founding of the first city.

     The first part of Caim which is a beautiful story ends when Caine left Lilith's palace and is wandering on earth. He starts to wander in different times or maybe in the two countries.

          Era como se existisse uma fronteira, um traço a separar dois países, Ou dois    
          tempos, disse caim sem consciência de havê-lo dito, o mesmo que se alguém o
          estivesse pensando em seu lugar. (Caim, 78)

     7. I shall not mention the stations in which Caine visits during the story as I do not want to spoil the reading for those that yet did not read the book. I would like to relate only to the last episode - the Noah's Ark - and the attendance of Caine in this appealing event.  As I already mentioned above, this time the name of Noah is changing into Noé.  It is a weird story of adultery of everyone with everyone, including the clue of what Ham did to his father Noé. Caine will kill all Noé's family one after the other and will remain alone with God – this will be his retaliation in God.  Caine is not a worthy partner to attach with God and so God will remain alone with no human company and the book will end with this sentence:

          A história acabou, não haverá nada mais que contar

And we will wait anxiously for the next book of the Nobel laureate.

Ringel Miriam, Viagem na Senda das Vozes, A Vida e a Obra de José Saramago, Jerusalém, Ed. Carmel, 2009. (em hebraico)

Caim - José Saramago

Miriam Ringel*

Alguns comentários sobre Caim - José Saramago

«Como tudo, as palavras têm os seus quês, os seus comos e os seus porquês» (Caim, p. 55)

1. Pergunto-me como é que muitas pessoas lêem Caim tendo à mão a Bíblia e a Internet e procuram as interpretações do que está escrito comparando-as com os versículos que são do conhecimento geral. Suponho que poucos o farão, e por isso no meu entendimento existe a possibilidade de as pessoas interpretarem o que está escrito neste livro de forma distorcida.

2. Quem está a ler o livro e não está familiarizado com a Bíblia será cativado pela frase que Caim disse a Deus depois de ter matado o seu irmão Abel. «É simples, matei abel porque não podia matar-te a ti, pela intenção estás morto...» (Caim, p.38).

No Peshat (Peshat é um dos quatro métodos clássicos usados pelos eruditos da Bíblia judaica para compreender a Bíblia hebraica. Peshat literalmente significa «simples» e descreve o significado do texto pelo seu valor aparente) esta frase de Caim simboliza o homem que deseja matar Deus, matar o Pai (Freud), assim como toda a viagem em tempos futuros e a descrição dos episódios escolhidos a serem incluídos no texto estão lá para servir este desejo.

3. Houve aqueles que disseram que Saramago lê a Bíblia como ficção, na qual cada palavra recebe o seu significado verbal e não como uma história que tem uma infinidade de interpretações que lhe foram sendo atribuídas ao longo de centenas de anos. Além disso, do meu ponto de vista Saramago lê a Bíblia de uma certa maneira naïf, aquela que caracteriza o leitor de uma história lendária. Mas esta leitura é também similar àquela da criança que, desiludida pela leitura infantil, pergunta de imediato: Como é possível que uma pessoa voe num tapete? E assim estraga para si próprio (e para nós) a magia do mito.

Saramago quer afastar-nos a todos, judeus, cristãos e muçulmanos, do mundo desta «lenda», no qual se podem encontrar milagres e segmentos de moral com um determinado fim lado a lado com atrocidades com o mesmo determinado fim. E quer que façamos perguntas de significado profundo, tais como que entendimento temos de nós próprios nesta terra? Em que espécie de pessoas nos estamos convertendo e por que não aprendemos nada da história longínqua (a da Bíblia e das diferentes mitologias) e da história de hoje, criada perante nós no século xxi?

4. Saramago disse em muitas entrevistas que Deus é uma invenção do cérebro humano. Se Deus é uma invenção, como é que ele está presente no livro na plenitude da sua força e influência? Deus é quase uma «personagem de facto» que ajuda, de acordo com a leitura de Saramago, principalmente os pecadores.

Deus criou Adão e Eva e também criou Caim e Abel. Se ele é culpado da acção de Caim, então ele existe, tem de ser encontrado, está lá, e esta é uma contradição interna que eu encontro ao longo desta obra de Saramago.

Este livro é acerca do homem demoníaco que se torna num tipo de «herói» que é um profeta, que prediz a maldade que guia os seres humanos, e isto torna-se um pouco incompreensível para mim. Por que é que é Caim quem vagueia pelas regiões do futuro e irá estar presente nos acontecimentos que fundam uma nação? E, como mencionado, há aqui uma escolha deliberada de acontecimentos com uma sombra de massacre, morte, exploração e maldade feitos, de acordo com Caim/Saramago, em «nome de Deus».

A partir daqui é inevitável a referência à realidade presente, e Saramago dispersa no texto comentários reais e aparentemente não apenas o leitor sensitivo e inteligente os atingirá e compreenderá.

5. Saramago traz Caim à cidade da rainha Lilith, que era uma imagem relativamente sem importância na mitologia suméria e acadiana e que teve um papel significativo nas culturas monoteístas por representar o caminho determinante das fronteiras da sexualidade.

A Lilith da nossa história é casada com um homem de nome Noah, que de facto é um outro nome para aquele que virá a ser mais tarde mencionado no livro – Noé – , a figura bíblica, e esta ideia é muito interessante. Será que Saramago, como é seu hábito, quer iludir de novo o leitor?

Lilith é a mulher adúltera, absorvida pela sexualidade, que escolhe os seus amantes e lhes ordena que vão ao seu palácio, e Caim é um amante escolhido.

Quando lhe é perguntado o nome, Caim diz – Abel, e este é também um ponto muito interessante da história. Será que receia o que o seu nome e a marca na sua testa tragam consigo? Será correcto dizer que há aqui um modo inconsciente de desejo de pedir perdão pela acção pecaminosa que executou? Durante a história Caim volta ao seu nome original e em certo passo também adopta o nome de Noé.

O nome de Caim deriva do que Eva disse: Comprei um homem (Rashi), a raiz da palavra é criar, desenhar, dar forma, o significado do nome do primeiro filho de Adão é – criação.

A mudança de nome não faz dele um outro homem e não apaga a acção que ele praticou, e a marca na testa servirá ao longo de gerações como uma conotação daquilo que significa mau, cruel, demoníaco.

6. A história da relação entre Lilith e Caim é também mencionada num livro esotérico que serve de inspiração aos escritores de contos e é muito interessante que Saramago tenha escolhido esta versão.

O Livro de Nod  é um livro ficcional que descreve o Mundo das Trevas. Conta a criação do mito dos vampiros, a história da maldição de Caim, o seu exílio na Terra de Nod, e as suas palavras aos seus descendentes, assim como profecias  que abarquem o provável destino da raça dos vampiros. O Livro de Nod foi na realidade impresso para ser usado como adereço no jogo e para inspiração dos contadores de histórias. A sua primeira secção é «A Crónica de Caim», relatando os acontecimentos do exílio de Caim, de acordo com o castigo que recebeu de Deus na Bíblia. Estes acontecimentos incluem o assassínio de Abel, que é descrito como o seu melhor amigo e o seu irmão muito amado, a rebeldia aos anjos de Deus, os encontros com Lilith, a procriação de outros vampiros e o achamento da primeira cidade.

A primeira parte de Caim, que é uma história bela, termina quando Caim deixou o palácio de Lilith e andavagueando pela terra. Ele começa a vaguear em tempos diferentes ou talvez nos dois países:

«Era como se existisse uma fronteira, um traço a separar dois países, Ou dois tempos, disse caim sem consciência de havê-lo dito, o mesmo que se alguém o estivesse pensando em seu lugar.» (Caim, p. 78)

7. Não mencionarei as passagens nas quais Caim se dirige aqui e ali durante o romance, assim como não quero estragar a leitura àqueles que ainda não leram o livro. Gostaria de relatar apenas o último episódio – a arca de Noé – e a presença de Caim neste acontecimento tão apelativo. Como já mencionei antes, desta vez o nome de Noah é mudado para Noé. É uma estranha história de adultério de todos com todos, incluindo a pista do que Ham fez a seu pai, Noé. Caim matará toda a família de Noé, um após outro, e ficará sozinho com Deus – esta será a sua retaliação a Deus. Caim não é um parceiro digno de se unir a Deus e assim Deus permanecerá sozinho, sem qualquer companhia humana, e o livro acabará com esta frase:

«A história acabou, não haverá mais nada que contar.»

E nós esperaremos ansiosos pelo próximo livro do laureado com o Nobel.

* Miriam Ringel é ex- inspectora de Estudos Literários em Ort, numa organização dos colégios e escolas secundárias. O seu mais recente livro intitula-se Viagem na Senda das Vozes, A Vida e a Obra de José Saramago, Jerusalém, Ed. Carmel, 2009 (em hebraico)

Tradução de Rita Pais / Fundação José Saramago