קורס מפקחים – סאו טומה - 2003
מה הייתם עושים אם בבקרו של יום רגיל מצלצל הטלפון שלכם ומעברו השני של הקו אתם שומעים קול נעים, של בחורה צעירה, השואל אתכם אם אתם מוכנים לנסוע לאפריקה, ל"אי נעלם" ושמו סאו טומה? התשובה הראשונית של מי שהזריקו לו, בלא שהיה מודע לכך כנראה, "חיידקי הרפתקנות", היא חיובית. רק אחר כך מתחילים לשאול שאלות כמו : לשם מה? מהי מטרת הנסיעה וכו' וכו'
מהר מאוד התברר לי שאני מיועדת להעביר קורס, בשפה הפורטוגזית, למנהלי בתי ספר, מנחים ומתודולוגים, על מנת להפכם למפקחים מיומנים. גלישה קצרה באינטרנט חשפה לפניי כמה תמונות של אי קסום ביופיו, היולי לחלוטין. מקום שכף רגלה של הציוויליזציה לא ממש דרכה שם.
תדרוך ביטחוני במשרד החוץ, מערכת של זריקות חיסון, הכנת חומרים להשתלמות והופ: מוכנה לנסיעה. ארבעה שבועות לאחר שיחת הטלפון הראשונה מצאתי את עצמי בנמל התעופה בן גוריון בחברת פליסה, בת זוגי לנסיעה ולהשתלמות. השעה 4 לפנות בוקר ושתינו נרגשות ביותר. העמימות גדולה ואנחנו חשות שאנחנו אכן נוסעות אל הלא נודע.
בחצות הלילה, בשדה התעופה של ליסבון, תחנת הביניים שלנו בנסיעה הארוכה לאי שבמערב אפריקה, אנו מגלות כי ליד התור לדלפק הנסיעה לסאו טומה רוחשים להם עשרות מקומיים, עמוסי טובין שקנו בליסבון. חפציהם ארוזים לא רק במזוודות רגילות, אלא גם בסלי שוק, בשקיות ניילון ובכל מכל שאפשר לאחסן בו משהו. הכול עטים עלינו בבקשה שנסכים לקחת עמנו חבילה או שתיים על מנת להקל על המשקל שבידיהם ואשר אין באפשרותם להעלותו על המטוס בלא תשלום נוסף. אנחנו מתחמקות בנימוס רב (משרד החוץ תידרך אותנו לא לקחת מאומה מאיש...).
בעת הנחיתה באי, לפנות בוקר, כששדה התעופה נראה כמו מגרש כדורגל באיזה כפר נידח בארצנו. כשמקבלי הפנים עומדים על הדשא וחלקם תלויים על העצים, התחלנו אט אט לקלוט לאן הגענו. שדה התעופה דמה למחסן. המולה גדולה סביב, פקידים שעומדים מאחורי דלפק עץ לא מעובד... אנחנו בטוחות שלא יבואו לקבל את פנינו בשעה כה מוקדמת של יום שבת (5 וחצי לפנות בוקר)
להפתעתנו, נופפו לנו בידם שני גברים נאים, לבושים בחליפות שלושה חלקים (בחום של 40 מעלות): האחד הוא מנכ"ל משרד החינוך המקומי, האחר הוא אמריליו, המפקח הכולל של האי. הוא זה שאמור ללוות את כל הקורס כאחראי מטעם משרד החינוך והממשלה המקומית.
בואם חסך לנו, כמובן, את כל ההליכים שנראו כל כך בלתי אפשריים: החתמת הדרכון, בדיקת פנקס החיסונים ומציאת המזוודות שלנו בין מאות המזוודות, הסלים והצידניות שהורדו כולם מן המטוס.
אמריליו, בלוויית נהג מקומי, מוביל אותנו לבית המלון שלנו. בדיעבד התברר לנו שהוא אחד מן המקומות האירופאים היחידים באי שיש בו מים חמים בברזים ואפילו חשמל, גם כאשר יש הפסקת חשמל יזומה באי (אירוע המתרחש לעתים קרובות מאוד, שכן סופות ברקים פוקדות את האי הטרופי כמעט מדי יום).
אמריליו המלווה שלנו שב אלינו לאחר כשלוש שעות, נעול כבר בכפכפים ולבוש בבגדים המתאימים למזג האוויר. נינוח ביותר, סבלן אף יותר, הוא ענה על עשרות השאלות ששאלנו אותו על מנת להיות מוכנות לפתיחת הקורס, 48 שעות לאחר הנחיתה שלנו באי.
מראה הים באי הקסום הזה:
הנה כמה פרטים מעניינים שלמדנו ממנו בשלב זה על האי ומערכת החינוך שבו:
מידע כללי על האי
סאו טומה ופרינציפ – שני איים שהפכו לרפובליקה עצמאית - נתגלו בידי הפורטוגלים בשנת 1486.
מספר תושבים: 175.000
השפה: פורטוגזית
עצמאות: בשנת 1975, עם תום מלחמת הקולוניות שבה איבדה פורטוגל את כל הקולוניות שהיו לה בהיותה אימפריה.
תוחלת חיים ממוצעת: גברים – 67, נשים – 73.
הדת: קתולית
תוצרת מקומית: קקאו בלבד.
אין רעב - האוכלוסייה ניזונה מדגים ופרות טרופיים.
ב-90% מן האי אין חשמל ומים זורמים ואנשים גרים בתוך הג'ונגל, בבתי עץ מאולתרים.
תחבורה: אין רמזורים; אין כבישים - שבילים מוליכים לכל מקום.
תחבורה ציבורית: אין אוטובוסים. יש מוניות רבות (הנהגים יושבים כל היום במונית, מובטלים).
כך נראה קיוסק באי סאו טומה
מערכת החינוך באי:
5 מפקחים כוללים – בשני האיים
76 בתי ספר יסודיים ו-11 בתי ספר תיכוניים
ביסודי: מספר תלמידים ממוצע – 1,500-4,000
בתיכון: מספר תלמידים ממוצע – 4,000-5,400
מספר התלמידים בכיתה בממוצע – 40-90
חוק חינוך חובה – עד כיתה ו'.
תכנית הלימודים מיושנת, נמצאת בתהליכי רפורמה.
תנאי הלימוד הבסיסים – קשים ביותר
אין כל התפתחות טכנולוגית בבתי הספר – אין אינטרנט, אין מעבדות.
אין תכנית למצוינות ולא תכנית לטעוני טיפוח.
אין חומרים פדגוגיים למורים
אוניברסיטה: יש במקום מכון פוליטכני גבוה המכשיר את המורים לתארים אקדמיים.
אין מסלול להכשרת מורים או מנהלים.
היקף משרות המורים – יסודי 15 ש', תיכון 22 ש'. המורים עובדים בשלוש משמרות.
מורה מרוויח בממוצע 30 דולר לחודש – "למות, לא לחיות", לדבריהם.
רוב המורים חסרי הכשרה, מרביתם סטודנטים.
מעמד המורה – בעבר גבוה, כיום מגיע להוראה מי שאינו יכול לעשות משהו אחר.
הרכב הקבוצה שלנו:
10 גברים
17 נשים
7 מפקחים כוללים:
1 מפקח כולל על כל בתי הספר
1 מפקחת על הגיל הרך
5 מפקחים על כלל מערכת החינוך בשני האיים
20 מנהלי בתי ספר, מנחים ומדריכים
פליסה ואני בנמל התעופה של האי
בהמשך: היום הראשון של הקורס "לזרום עם השינויים"......
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה