פרק תשיעי

יום ששי, 8 באוקטובר
בכיכר אריירו אנחנו אוספים את מאיר ושרה ועולים על האוטוסטראדה A1 ומתחילים את הנסיעה צפונה. מזג האוויר מעונן ביותר ומדי פעם יורד גשם. אנחנו מגיעים לקואימברה כשהשמים מאירי פנים. מחנים את המכונית לא רחוק מהאוניברסיטה. משאירים באופטימיות רבה את המטריות בתוך המכונית וצועדים לתוך האוניברסיטה, דרך האקוודוקט המקיף אותה.
אנחנו קונים כרטיסים לסיור באוניברסיטה העתיקה הזו. אני נרגשת ביותר, שכן הסיור כולל ביקור בספריה ובאולם בה נערך הטקס להענקת תואר דוקטור של כבוד, לז'וזה סאראמאגו ב- 11 ביולי השנה.
הגשם מתחיל לרדת. תחילה בזרזיפים קלים, אחר כך במטחים כבדים. אנחנו רצים בין הטיפות ומתחילים את הסיור בספריה היפה מן המאה ה- 17 שמוארת אך ורק באור יום המבצבץ מבעד לחלונות הגבוהים. היות ויורד גשם והשמים מעוננים, בכניסה הכל חשוך מאוד בפנים ובקושי ניתן לראות דבר. כשמתרגלים לחשיכה והשמש מאירה פנים והאור חודר פנימה אפשר לראות את יופייה של הספרייה המיוחדת הזו. הספרייה עשירה בריהוט עץ עם פיתוחים וציורים עתיקים. אי אפשר שלא להתפעל מן היופי של האוניברסיטה הזו, המשרה תחושה של רצינות עמוקה.
הקפלה אף היא מעניינת, אך החלק המרגש אותי במיוחד הוא הביקור באולם שבו נערך הטקס. אני משחזרת לעצמי את פילומנה, עליזה ואנוכי בספסלים שם. את קרלוס רייש במקום שבו ישב ודיבר. את סאראמאגו העובר מאיש לאיש. התזמורת שישבה וניגנה בכניסה ועוד ועוד.


סארמאגו צועד לכיוון הספריה בה התכנסו כל הפרופסורים של האוניברסיטה לפני הטקס.

התהלוכה היוצאת מהספריה לכיוון האולם בו התקיים הטקס

סאראמאגו עובר ולוחץ ידיים לכל הפרופסורים של אוניברסיטת קואימברה

אנחנו נוסעים לאכול צהרים על שפת נהר המונדגו, במסעדה איטלקית הצפה על המים. כשאנחנו מבקשים מהמלצר הצעיר לצלם אותנו, הוא מזיז את השולחנות ומחייך אלי כאילו זוכר שאותה בקשה בקשתי לפני זמן קצר, בביקור של עליזה ושלי באותה מסעדה עצמה.
לאחר סיור קצר במידרחוב כשרוח חזקה מעיפה את העלים, שלכת של רחוב, שהיום אינו הומה אדם.
אחר הצהרים אנחנו מצפינים לוילה ריאל לביתה של חברתי פילומנה. אנחנו מגיעים ישירות לארוחת הערב הפורטוגזית שמבשלת לנו פילומנה באהבה כה רבה.